כמי שחי בתוך העם אנחנו מודעים לעובדה שישנם אנשים המביעים ספקות רבים בדבר השימוש בקמעות, נוכח העובדה שישנם מתחזים המציגים עצמם כ"מקובלים" הכותבים קמעות וגורמים לנזקים קשים לאלה הפונים לעזרתם ובמעשיהם הלא ראויים הם גוררים את הקבלה לתהומות מבוכה.
במרוצת השנים יצא לנו לא פעם להיתקל ב"קמעות" הכתובים על נייר או על פיסות קלף בהם כתובים טקסטים שאינם מופיעים כלל בקבלה או בכתבי קודש אחרים.
גרוע מזה, יש קבליסט מפורסם ממרכז הארץ, שיש לו תוכניות ברדיו, שמוכר קמעים שמגיעים ל 10,000 שקל( עשר אלף ש"ח) שמו המלא "יצחק מזרחי" שמגאה שהוא חרדי לשעבר.
ראש המוסדות בירר אצל הפקידה שלו
אם הוא שומר שבת?
והם לא מסתירים או מתביישים. ואומרים בפרוש שלא כלומר מחלל שבת.
נא להיזהר ולהזהיר את הציבור הקדוש הרי התורה "חסה על ממונם של ישראל" למה הכוונה?
תשובה:
מובא בהלכה שאדם המחלל שבת שכותב מזוזות, קמיעים, ספרי תורה, וכל שכן קמיעים, זה פסול!
ואין בזה שום קדושה, ושווה קקליפת השום, ואפשר לזרוק לפח.
ועוד שזה יכול להזיק את האדם הנושא קמיע זה שנכתב ע"י אדם לא ראוי המחלל שבת.
וכוחות הטומאה והמזיקים יכולים להזיק את הנושא עליו קמיע זה.
לפעמים המילים כתובות ומודפסות ע"י מחשב, וזה קמיע מזיוף( יש לנו במוסדות סירטון של רובוט שכותב סת"ם, לכל המעוניין נוכל לשלוח לכל המבקש).
לדאבוני הרב אותם אנשים תמימים מחזיקים בקמע שאין בו מן הסגולה כלל.
ולכן הדברים הבאים נועדו על מנת לפזר את הערפל בדבר השימוש בקמעות.
מהו קמע אמיתי וראוי ומה הן סגולותיו הרוחניות.?
מנהג השימוש בקמעות עתיק כימיו של המין האנושי.
בכל התקופות נהגו בני כל הדתות לשאת עליהם קמעות מסוגים שונים שנועדו למטרות כמו:
כוח, מזל, שמירה והגנה רוחנית.
המילה "קמע" נזכרת לראשונה בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי (מסכת שבת) במובן של חפץ מסוים הנמצא על הגוף בדרך של ענידה או הצנעה.
בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים ,מול הר ציון, נמצא קמע מכסף עליו חקוקה ברכת הכהנים בשפה עברית עתיקה.
זהו הממצא הקדום ביותר, מלפני חורבן בית ראשון במאה השביעית לפני הספירה, בו מופיע קטע מהתורה בכתב עברי קדום.
גדולי המקובלים הקדושים כגון:
הרמב"ן, רשב"א הרש"ש הקדוש, גורי האר"י, המהרח"ו והאר"י הקדוש ועוד..
חייבו את כתיבת הקמעות הקבליים על קלף בלבד, נוכח העובדה שהם מסוגלים להסיר כשפים ועין הרע, ומועילים לרפואה, זיווג ,הצלחה שלום בית, פרנסה וכו'
לשיטתם, הקמע צריך להימצא על הגוף או בקרבתו או בנשיאה אישית.
על מנת ליצור מעטפת רוחנית מגוננת המעניקה בטחון נפשי.
באופן כללי, ניתן לחלק את הקמעות לגלויים (אתגליא) כאלה שאפשר להציג אותם , ולנסתרים (אתכסיא) שחובה להצניע אותם.
חלוקה נוספת היא קמעות אישיים המיועדים לאדם וקמעות המיועדים למקום.
כגון: בית או עסק!
בל"ג בעומר השנה תשע"ח היינו אצל רבי שמעון בר-יוחאי במירון והתפללנו עובר המונים ששלחו את שמותיהם מכל הארץ והעולם לאירגוננו "עטרת עובדיה" כמו כל שנה ושנה.
וקיבלנו הזמנה לקמיע הקדוש, אחרי כמה ימים השליח של המוסדות מבשר לנו שהבת של הרב עובדיה יוסף זצק"ל הזמינה את הקמיע מאירגוננו הקדוש שידוע ומפורסם בארץ ובעולם שהקמיע הקדוש של אירגוננו קמיע אמיתי, איכותי, על גבי קלף משובח, שנכתב בתענית וטבילה במקווה, וכוחו רב לפעול ישועות.
חכמת הקבלה מלמדת כי העולם נברא באותיות לשון הקודש.
כך שבצירוף האותיות למילים ומשפטים בעלי תוכן קדוש , נוצרת אנרגיה רוחנית בעוצמה אדירה המוצאת ביטוי בעולם הגשמי.
מרבית הטקסטים הבונים את הקמע מובאים מהתורה ומכתבי קודש עתיקים כשהדגש בהכנת הקמע הוא על אופי הבעיה.
ככתוב בספר השו"ת : " קמעין שבאים לסגולות ולרפואות וקמעין להתיר קשר"(אבני שיש א').ללמדנו כי חובה להתאים את הקמע לסוג המכשול הניצב בפני האדם.
על פי הקבלה, נאסר על האדם לנסות לפרש ולדעת את הקודים וההצפנות המופיעים בקמע. אלא רק את המטרה שלשמה הוא הוכן.
כל זאת משתי סיבות עיקריות.
הראשונה:
מייצגת את כוח סוד המזל הנסתר מן העין שנאמר : " אין הברכה שורה אלא במקום הנסתר מן העין".
הסיבה השנייה:
היא כי אם האדם יידע את הסודות הכתובים הוא עלול לפרשם כראות עיניו ובכך ליצור "הפרעה" עד אשר כוחו של הקמע לא יעמוד לו.
אדם הרוצה להצליח באמצעות הקמע חייב לפעול בצורה רגועה מבלי להיות אובססיבי להגשמת מטרתו ולהפנים את העובדה כי הוא נושא עימו כוח רוחני אדיר המסוגל לחולל נפלאות.
לאופן הכתיבה מייחסים חשיבות רבה בתורת הסוד וכתיבה קבלית שכזאת מעוררת כוחות אדירים בעולמות עליונים שיש בכוחם להשפיע על המציאות הארצית.
מלבד זאת קיימים קמעות צורניים- ללא כתב הבנויים מסימנים וצורות שונות המבטאים סודות עתיקים בקבלה המעשית.
אחד הסודות הגדולים בקמע עוסק בתוכן הכתוב.
יש המשתמשים במילים בעלות משמעות נקודתית לאופי הבעיה בצורת כתיבה לא ישירה.
כלומר: כתיבת מילים המורכבת מראשי או מסופי תיבות של פסוקים שלמים,היוצרת קודים אנרגטיים גבוהים מאוד.
כאמור, בחירת המילה, הפסוק וסגנון הכתב ייעשו בהתאמה לסוג הקמע ומטרתו.
לממד זמן הכתיבה קיימת השפעה מכרעת על איכות הקמע ומסוגלותו לסייע.
הקבלה מלמדת כי לכל קטע ביממה מלאך ממונה השולט על הנעשה בעולם מכוח דברו של הקב"ה.
לכן, לקמעות רבים מוסיפים שמות מלאכים המופקדים על נושאים המתאימים לתוכן ולמטרת הקמע.
יתרה מזאת, חובה לתת את הדעת על הזמנים המדויקים (דין וחסד) ביום ,בחודש ואף בשנה המומלצים או לחילופין אסורים בכתיבה, שנאמר: לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים" (קהלת ג').
הנושא המהותי בכוחו של הקמע מבוסס על שמות קודש.
ככלל קיים איסור חמור לעסוק בקבלה מעשית העוסקת בהשבעות ובצירופי שמות קודש ומלאכים.
אין רשות להשתמש בהם אלא למקרים נדירים של גזירה קשה על עם ישראל ובוודאי לא לתועלתו האישית של האדם.
אבל, קיימים שמות קודש המותרים בכתיבה אך לצורך כך נדרשות הכנות מסוימות כגון:
טבילה במקווה טהרה, ותענית, כמתחייב לעוסקים בקבלה.
לסיכום
מאמר זה נועד להאיר את עיניכם בדבר השימוש בקמעות, בעקרונות ובכללים המנחים, המחייבים התייחסות ראויה מצד מכיני הקמעות.
על מנת שהאדם יוכל ליהנות מסגולתו ומכוחו של הקמע.
כמו כן רצוי שאיש הקבלה יכיר את אופי הבעיה, הואיל וקמע קבלי חייב להיות מותאם ומכוון לצרכיו הספציפיים של בעליו.
ולכן רבותנו המקובלים הקדושים מקדמת דנה עוד מזמן הגמרא עד דורות האחרונים בתקופתנו ממליצים מאוד, לישא קמיע אישי על האדם, שיכול להועיל בכל המובנים הרוחני וגשמי להצלחת האדם.
ולכן בדור כמו שלנו המלא יסורים כמעט כל אדם חייב לשאת עליו קמיע בעל כח רוחני רב.
ולכן הזמינו עוד היום את הקמיע הקדוש ותראו פלאי פלאות בס"ד.
התרומה לקבלת הקמיע הקדוש הוא סה"כ
101 לחודש ל 12 חודשים בלבד.
הקמיע הוא קדוש מאוד ובכוחו לחולל פלאים ולכן יש מספר כללים שאסור לעבור עליהם והם:
אסור לגוי לגעת בו.
אסור להכנס לבית - הקברות.
אסור לפתוח אותו.
ואישה לא טהורה לא תיגע בו פיזית!
מוגש בברכה:
מהמרכז לקבלה רבנות ודיינות בי-ם. מוסדות :עטרת עובדיה" לזכר מרן הגר"ע יוסף זצק"ל זיע"א.
ברשות מורנו הרב ראש המוסדות הקדושים הרה"ג יעקב ישראל כץ שליט"א.
קו הישועות העולמי 1700-707-556
או מספר חכם של הבד"ץ בית דין צדק בני-ברק של הרב ניסים קרליץ שליט"א
חסום ומאושר ע"י וועדת קבלה לצורכי ניהול המוסדות 053-243-20-72
